חזון ויעדים

החזון של תנועת "ארצי" הוא להפוך את הפריפריה של ישראל למעטפת איתנה ומבוססת של קידמה ושגשוג עבור מדינת ישראל ותושביה. מעטפת המושכת אליה אזרחים לבנות את חייהם. ממשלות ישראל זנחו את הפריפריה שנים רבות והשאירו אותה בתחומים רבים מאחור. חלקים נרחבים בפריפריה נותרו דלים נכשלים ומוזנחים כאשר בינם ובין מרכז הארץ הולכים ומתרחבים פערים אדירים כמעט בכל תחום. מצב זה אינו גזירת גורל ולא נוצר יש מאין. את המציאות הזאת אנו מבקשים לשנות ע"י פיתוח דמוגרפי, כלכלי, חקלאי, קהילתי וחברתי של הפריפריה וע"י שינוי סדרי עדיפויות מהותי בהקצאת משאבים. תשתיות לאומיות כגון בריאות, חינוך, מדע ואקדמיה, תעסוקה, חקלאות, תעשייה, הייטק, מסחר, תרבות, תחבורה, אנרגיה, דיור, תיירות, חדשנות וכך הלאה, צריכות לקבל תנופה ופיתוח מאסיבי באופן מידי בפריפריה על מנת לשקמה ועל מנת לצמצם את הפערים בחברה הישראלית. יש להכריז על הפריפריה במדינת ישראל כחבל ארץ כמרחב ייחודי רב תפקודי שמשרת שורה של מטרות לאומיות. על הממשלה לעגן את מעמדו המועדף בחקיקה ובהחלטות ממשלה ולהזרים אליו (לתושבים, לרשויות, לערי השדה וליישובים) משאבים גדולים, תוך הסרת חסמים, לצורך בנייה מחודשת של הפריפריה בראייה לאומית כלכלית וחברתית.
הסעיפים המפורטים מטה מהווים התייחסות של "ארצי" לנושאים בהם עוסקים קווי היסוד של התנועה, ויש להחילם על שטח גיאוגרפי שיסומן במפה ויכלול רשימת יישובים וערי שדה. קביעת הפריפריה כאזור מיקוד לאומי יאפשר תיעדוף ממשלתי וטיפול בנושאים הבאים:

1. עיבוי ופיתוח דמוגרפי מאסיבי – יבוצע מהלך מאסיבי של חיזוק דמוגרפי ועיבוי מספר התושבים בפריפריה והמרחב הכפרי תוך שמירה על צביונם המיוחד של ערי השדה, העיירות והמושבות; כמו גם על אופיים של הישובים הכפריים. יישובי הפריפריה הוזנחו במשך שנים ולחידושם חשיבות מכרעת בצמיחה ובפיתוח היישובים והערים. יש לחדש ולשדרג מבנים, נכסים ותשתיות כמו תקשורת, תחבורה, האנרגיה, מים וביוב. לצורך יישום התוכנית באופן יעיל ומהיר, יגובשו כלים רגולטוריים משלימים למשל בדיני התכנון והבנייה, אשר יסירו חסמים ויאפשרו פיתוח מהיר ושינוי פריפריאלי אסטרטגי כלכלי וחברתי. כמו כן, יגובשו תמריצים והטבות לצורך כך.   
2. פיתוח כלכלי – יש להפוך את ערי השדה בפריפריה לעוגנים כלכליים משגשגים עצמאיים, תוך יצירת שיתופי פעולה תפקודיים בין ערי השדה והסביבה העירונית בפריפריה ובין הישובים הכפריים והחקלאיים שסובבים אותם.
3. חקלאות – החקלאות היא הענף הכלכלי המרכזי במרחב הכפרי ולפיכך יש לה תרומה משמעותית לשגשוג הפריפריה. בנוסף, בהיותה מערכת ייצור המזון, היא חיונית לביטחון התזונתי של מדינת ישראל. על מנת לבסס חקלאות חזקה ומפותחת יש לפעול במישורים הבאים:
   א. עיגון מעמדה של החקלאות כענף חיוני המשרת שורה של מטרות לאומיות וביטחוניות באמצעות חקיקה אשר במסגרתה תקודם תכנית אב לשמירת השטחים החקלאיים וקרקעות הלאום, ותכנית לביטחון מזון לאזרחי ישראל.
   ב. תקודם חקיקה המטפלת בבעיות היסוד ובאמצעי הייצור החיוניים של החקלאות בישראל על מנת לאפשר פריחה וצמיחה לחקלאי ישראל.
   
   1. תגובש תכנית לחיזוק והרחבה משמעותית של הייצור המקומי.
   2. דור ההמשך וכוח אדם ישראלי: יגובשו תכניות חינוך, מענקים ותמריצים לטובת פיתוח דור ההמשך בחקלאות הישראלית.
   3. עובדים זרים: הגדלת מכסות, הארכת תקופת שהייה, הפחתת עלויות העסקה.
   4. מים: הוזלה משמעותית של מים מושבים ושפירים לחקלאות.
   5. מכסים: תגובש תכנית חדשה להגנה מכסית על תוצרת חקלאית ישראלית.
   6. ריכוזיות במשק: יבוצעו שינויי חקיקה המאפשרים לחקלאים שימוש בקרקע ל"תעשייה חקלאית זעירה" לצורך הקמת מיזמים יצרנים ומפעלי מזון קטנים. ריבוי היצרנים יגדיל את התחרות בשוק המזון ויקטין את הריכוזיות. כמו כן, יוכנסו שינויים בחוק התחרות הכלכלית על מנת להפחית ריכוזיות במשק הישראלי.
   7. נגישות לקרקע: איתור קרקעות פנויות והקצאות זמניות לצרכי חקלאות.
   8. מענקים והשקעות הון: יתוקן חוק עידוד השקעות הון בחקלאות.
   9. הדרכה מקצועית (שה"ם): הרחבה וחיזוק האגף במשרד החקלאות.
   10. קול קורא להשקעות הון למיזמי מכירה ישירה בערים.

ג. תקודם חקיקה לשימור המרחבים החקלאיים במדינת ישראל לרבות שטחים חקלאיים פוטנציאליים, מתוך ראייה כי מדובר בתשתית לאומית ביטחונית הן מבחינה גאוגרפית התיישבותית והן מבחינת ביטחון המזון, כך שלא ניתן יהיה לפגוע בהם אלא בחוק ובתנאים שיוגדרו בו.   
ד. תקודם תכנית לאומית לפיתוח חקלאות מתקדמת, על מנת ליצור מפנה אסטרטגי היוצר ומבסס את החקלאות כמנוע צמיחה בפיתוח כל תחומי החיים בפריפריה.

1. הגדלה מסיבית של הייצור החקלאי לטובת הבטחת אספקת תוצרת טרייה לאזרחי ישראל בכל ימות השנה במחירים סבירים.
2. קידום 'חקלאות חדשה' כמערכת של יצור מזון באיכות גבוהה המבוססת על מדיניות סביבתית ועל תהליכי יצור ששומרים על משאבי הטבע – הקרקע, המים, האוויר והנוף.
3. הגדלת ההשקעה במחקר ופיתוח חקלאי על מנת לפתח טכנולוגיות חדשות ומתקדמות.
4. קידום חדשנות טכנולוגית בחקלאות.

ה. קידום והסדרת שימושים נלווים לחקלאות – תקודם חקיקה שתאפשר שימושים נלווים לחקלאי במשקו ובשטחו לצורך הרחבת יכולת ההתפרנסות והגדלת התפוקה. בכלל זה ביצוע פעילות טיפול, אריזה, אחסון, עיבוד ראשוני ושיווק התוצרת. פיתוח של מוצרים ראשוניים מהחי או מהצומח, טיפול בפסולת חקלאית או אספקת שירותים אחרים המבוססים על החי והצומח, לרבות באמצעות שימוש במתקנים ובמשאבים המשמשים לייצורם של מוצרים ראשוניים כאמור, ובכלל זה תיירות חקלאית וחינוך חקלאי.
ו. חדשנות – ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בנושא החדשנות החקלאית, עתיד ייצור המזון לאוכלוסיית העולם הגדלה תלויה בחדשנות זו. מושגים כמו פודטק, אגרוטק וחקלאות ורטיקלית תופסים את מקומם של החקלאות המסורתית. בעניין זה יש להקפיד על מספר עקרונות:

1. התאמה של המרחב החקלאי למציאות המשתנה ע"י השקעה במו"פ ושילוב החקלאים בפיתוח.
2. התאמת רשויות המדינה למעבר לחדשנות זו, קביעת נוהלים וחוקים שיקלו על המעבר, נקודה קריטית שמשפיעה ישירות.
3. התייחסות מכבדת וראויה לחקלאים ולחקלאות המסורתית, שימור הידע והייצור המסורתי, שימור השטחים החקלאיים ואטרקטיביות המקצוע.
4. הקמתמכללהלחקלאותותעשייתמזוןמתוצרתחקלאית.
5. פיתוח חממות טכנולוגיות לחקלאות.

ז. חקלאות ברת קיימא – חקלאות אקולוגית חקלאות העונה על מטרות הייצור העכשווי תוך שמירה על אמצעי הייצור והמשאבים הסביבתיים לטובת הדורות הבאים. 
ח. חקלאות תיירותית – בכל העולם אומצה אסטרטגיה לפיתוח תיירות כאמצעי לחיזוק המרחב הכפרי. האזורים הכפריים מציעים למטייל חוויה שונה אשר ייחודיותה נובעת בעיקר מן הנוף המשתנה של האזורים הכפריים. תיירות הטבע;  התיירות האקולוגית; הליכה, טיפוס וספורט אתגרי;  תיירות בריאות; תיירות המבוססת על אומנות מקומית ומורשת ייחודית ובאזורים מסוימים גם תיירות אתנית; התרבות האגררית המיוחדת; החגים החקלאיים המיוחדים; שווקים חקלאיים; פסטיבלים כפריים; התרבות הקולינרית המקומית  – אלה קיימים בעיקר באזורים הכפריים אשר מספקים בנוסף לכל, גם אותנטיות, מגע אישי אותו ניתן לקבל ביחידות אירוח קטנות, שלום, שקט ושלווה. יש לפתוח חסמים בירוקרטיים ולעודד עיסוק בחקלאות תיירותית במיוחד באזורי הספר. יש לעודד ולתת הקלות רגולטוריות לחקלאים המקדמים תיירות כפרית.
ט. חיזוק המורשת היהודית החקלאית, עבודת האדמה והקשר של העם לארץ.

4. אנרגיה מתחדשת ושמירה על שטחים חקלאיים – עידוד מיזמי "אגרו – סולארי" המשלבים בין גידולים חקלאיים לבין ייצור אנרגיה. 

5. פיתוח עסקי, תעסוקתי ויזמותי לצורך ביסוס עוגנים כלכליים מרחביים בפריפריה.

א. יצירת תשתיות למקומות עבודה חדשים בערי השדה ויצירת מקומות תעסוקה איכותית בדגש על משיכת יזמות חדשנות והייטק על ידי הטבות ליזמים.

ב. ביצוע השקעות מאסיביות בערי השדה ואזורי תעשייה לצורך צמיחה ויצירת עוגנים מרחביים עבור אוכלוסיית הפריפריה.

ג. זיהוי ענפים והזדמנויות עסקיות המבוססים על חוזקות מקומיות קיימות ופיתוחם.

ד. מתן מענקים מוגדלים עם שעורי השתתפות מרבית של המדינה לפי חוק עידוד השקעות הון למפעלים בפריפריה. 

ה. מתן הקלות בחוק רישוי עסקים וחוק תכנון ובנייה לעסקים בפריפריה.

6. פיתוח תשתיות להשכלה גבוהה – הקמה של תשתית השכלה גבוהה והרחבת תשתיות קיימות, בדגש על תחומי המדע, החדשנות וההייטק. פיתוח ושדרוג תשתית האקדמיה בפריפריה תביא עימה תרומה משמעותית לעידוד חדשנות, מצוינות ומדע. האקדמיה היא אבן שואבת לאוכלוסייה צעירה ואיכותית, המייצרת זיקה לאזור ומקדמת התיישבות ופיתוח אזורי. האקדמיה והסטודנטים הבאים בשעריה משלבים לימודים גבוהים ומעורבות חברתית עמוקה בקהילות מסביבה. הגעתם של צעירים ללמוד, לגור לעבוד ולהתנדב באזורי הפריפריה תביא לכך שרבים מהם יישארו לגור בפריפריה לאחר הלימודים. 

7. חוסן הקהילות ביישובים ובערי השדה – אזורי הפריפריה "צפונית לחדרה ודרומית לגדרה" יוגדרו כאזורי עדיפות לאומית ותאומץ מדיניות מגובה בתוכניות ביצוע מפורטות לטיפול ולחיזוק החוסן של הקהילות והתושבים בערי השדה והיישובים, בתחומי החינוך, הבריאות, שירותי הרווחה, החברה, התרבות והספורט של האדם והקהילה. 

8. רשויות בפריפריה: חיזוק ופיתוח מאסיבי של הרשויות (ערי שדה ורשויות מקומיות) והבאתן לעצמאות ואיתנות למען העלאת רמת השירותים ושיפור רמת החיים של תושבי הפריפריה.

9. בריאות ורווחה: בכל עיר בפריפריה יוקם מערך שירותי בריאות שייתן מענה מעולה לתושבים והסביבה. בנוסף, תוכן תכנית להקמה או הרחבה של חדרי מיון ובתי חולים בפריפריה.   

10. תרבות וספורט: תקודם תכנית להקמת מערכת חדשה של מתקני תרבות וספורט בפריפריה. בתוכנית יקבעו סדרי מימוש התוכנית, סוגי המתקנים הנדרשים, התשתיות הדורשות פיתוח, צורכי הפיתוח של התרבות והספורט, סוגי הגופים הזכאים להקצאת הכספים, ולוחות הזמנים לביצוע ההקמה או השדרוג.